החלטה בתיק ע"ע 15050-10-13

לפניי בקשה להורות למשיבה להפקיד עירבון להבטחת הוצאות המבקשת בערעור.

רקע כללי

1.     בבית הדין קמא הוגשה בקשה להארכת מועד להגשת ערעור וערעור המשיבה  על החלטת הממונה על חוק עבודת נשים (להלן: " הממונה") המתירה לפטר את המבקשת מיום מתן ההחלטה, כ- 4 חודשים לאחר שהמבקשת פוטרה בפועל.

2.     בית הדין קמא (כב' הנשיאה השופטת דיתה פרוז'ינין ונציגי הציבור גב' נחמה אנג'ל ומר מאיר ברלך; על"ח 58184-11-12) דחה את בקשת המשיבה להארכת המועד להגשת הערעור בקובעו כי המשיבה לא הצביעה על טעם מיוחד להארכת המועד להגשת הערעור ובשל סיכויי הערעור הנמוכים.

3.     המשיבה ערערה על פסק דינו של בית הדין קמא וטענה בעיקר כנגד קביעתו של בית הדין קמא בנוגע לסיכויי הערעור.

עיקרי טענות הצדדים

4.     לטענת המבקשת, יש להורות למשיבה להפקיד ערובה להבטחת הוצאות המבקשת בערעור מתמצית הנימוקים שלהלן:

א.      המשיבה לא קיימה את החיוב הכספי המתחייב מהחלטת הממונה על אף הזמן שחלף.

ב.       לאור אי קיום החיוב הכספי המתחייב מהחלטת הממונה כאמור, לאור היותה של המשיבה אם חד הורית הנתונה בקשיים כלכליים, קיים חשש ממשי כי זו תתקשה לפרוע את חובותיה.

ג.        הערעור מופרך על פניו.

5.     המשיבה התנגדה לבקשה מתמצית הנימוקים שלהלן:

א.      הבקשה הוגשה בחוסר ניקיון כפיים תוך אי גילוי עובדות מהותיות והטעיית בית הדין שכן המבקשת לא גילתה שהמשיבה שילמה ללא דיחוי את הוצאות המשפט שחויבה בהם על פי פסק הדין של בית הדין קמא.

ב.       המבקשת לא הוכיחה כל עילה לחיוב המשיבה בהפקדת ערובה ובכלל זה לא הוכיחה את טענותיה לעניין מצבה הכלכלי.

ג.        סיכויי הערעור טובים.

6.     בתשובת המבקשת לתגובת המשיבה, היא הודתה שההוצאות שנפסקו בבית הדין קמא שולמו על ידי המשיבה אך טענה כי אין כל רלוונטיות לכך וחזרה על עיקר נימוקי הבקשה כפי שהובאו לעיל.

דיון והכרעה

7.     זכות הגישה לערכאות היא זכות יסוד. ביטוי לכך ניתן הן בפסיקת בית המשפט העליון והן בפסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה .

8.     ככל זכות, גם זכות הגישה לערכאות אינה זכות מוחלטת, ויש לאזן בינה לבין אינטרסים אחרים, לרבות האינטרס של הצד השני שלא להיות מוטרד ללא סוף, או אינטרס הנתבע כי לא ייצא בחסרון כיס אם תידחה התביעה נגדו. עם זאת, אין מחייבים בעל דין בהפקדת ערובה רק מחמת עוניו .ו

 נ